לא לנתניהו 

בעקבות המאמר שכתבתי להודות למשה פייגלין, קבלתי מייל ששאל אם אני מתכוון להצביע לליכודב בחירות הקרובות. עניתי בשאלה: "מה זה, דואר זבל? כמובן שלא! "

למה לא? ישנן תשובות רבות לשאלה זו. כמה מהם: 

לא מספר 1: הבוקר על IsraelNationalNews (7 ערוץ): ראש ממשלת בנימין נתניהו החליט, ביום שני, שקווי המתאר של הפתרון שתי לפתרון הסכסוך כלולים בנאומו באוניברסיטת בר אילן יהווה חלק מהפלטפורמה לקמפיין שלו לקראת הבחירות לכנסת בשלושה שבועות ... מקור פוליטי ימני בכיר אמר לערוץ שבע, "במהלך התקופה שלאחר מכן הוא  יעקור יישובים ואף אחד לא יכול לומר שהוא לא הודיע את זה מראש. 

במילים אחרות, נתניהו הוא מסוכן. זה לא חדש. נתניהו, לאחר בחירתו בשנת 1996, חילק את חברון וחתם על הסכמי וואי. 

לא מספר 2: קולות שונים, בכל מיני מקומות גבוהים, אומר כי שר הביטחון הבא יהיה אהוד ברק. עכשיו, שמועות הן רק זה, רק שמועות. אבל אסור להתעלם מהן לחלוטין. במקרה זה, למה? ברק לא היה צריך להיות שר ביטחון בכלל. הוא פשוט אסון. ובודאי  למדיניות ישראלית בשטחי יהודה ושומרון. היה צריך להחליפו כשהוא נפרד ממפלגת העבודה, ונשאר עם סיעה קטנה, לא גדול מספיק כדי להצדיק את המעמד המכובד הזה בממשלה. אנחנו לא רוצים אותו שם. תן לו ליהנות מהפרישה שלו בחוף הים שבו הוא לא יכול לעשות שום דבר רע. 

לא מספר 3: נכון, יש הרבה אנשים ברשימת הליכוד שאני באמת מעריץ וסומך עלהם. אני התאכזתי מאוד כשזאב אלקין, המתגורר בגוש עציון, ציין כי הוא היה מגרש יהודים מבתיהם לו היה מקבל פקודות כאלה. הוא לא היה צריך להגיד את זה. הוא פוליטיקאי. הוא יכול היה הניע את דרכו החוצה מבלי להביע תמיכה פומבית לפקודה הבלתי החוקית ביותר שניתן לצוות: לגרש יהודים מבתיהם. 

זה גם נכון שנפתלי בנט, ראש מפלגת הבית יהודי אמר כמה דברים טיפשיים בשבועות האחרונים.ההבדל הוא, 1) שהוא עדיין לא פוליטיקאי מנוסה, ו2) מפלגתו, האנשים סביבו, מעולם לא יתנו את דבריו להפוך למדיניות, ואני מאמין שרוב, אם לא כל האנשים ברשימה שלו, לעולם לא ליישם כזה פקודה. הליכוד, לעומת זאת, יזם ויישם מדיניות כזו. אני סומך עליהם פחות מבנט וחבריו, לפחות עד שהם יוכיחו שהם לא ראויים לתמיכה. 

לא מספר ארבעה: למעשה, זה לא לא, זה כן. יש דרך לשמור על נתניהו, או לפחות, למנוע ממנו לסטות יותר מדי מהדרך, ולממש התוכניות שצוטטו במספר 1 לעיל. יש קבוצה חזקה מאוד של פוליטיקאים אידיאליסטיים, שרבים מהם גם דתיים, שיפעלו כקונטרה למדיניות מטופשת של גירוש, נטישת קרקעות והחלטות חד צדדיות, או לא כל כך חד צדדיות, על "פתרון שתי מדינות".
 

אז, אתה שואל למי אני מצביע? אני לא עושה מגרש קמפיין לכל צד זה או אחר. עם זאת, קיימת אפשרות גבוהה מאוד שלחברון יהיו שלושה נציגים בכנסת הבאה. חבריי ועמיתיי, אורית סטרוק ורב הלל הורוביץ,נמצאים במקומות ריאליסטיים בבית יהודי , לפחות על פי את רוב הסקרים. גם ברוך מרזל מעצמת לישראל, עשוי להכנס עם הפלגה שלו תקבל מספיק קולות לשלושה מנדטים. זה גם נראה אפשרות ריאלית. (אני ממש מצפה לויכוחים בין הח"כ מרזל וח"כ טיבי והח"כ זועבי והח"כ סטרוק. יהיה מאוד מעניין.) 

באופן אישי, אני סומך על שתי המפלגות האלה. אחרים עזרו לנו בעבר, מהרבה מפלגות, כולל קדימה, ליכוד, ש"ס, יהדות תורה, ואחרים. אבל כשזה מגיע להצבת פתק אחד בקלפי, אני הולך עם אחד משני אלה. 

אנשיו של פייגלין אומרים כי הצבעה למפלגות כאלה היא 'מגזרית' ואילו הצבעה לליכוד היא 'זרם מרכזי'.שטויות. הדרך לעזור למשה פייגלין בכנסת הבאה היא שיהיו לו הלל, אורית וברוך, יחד עם כל חברי הכנסת שלהם על איתו לעזור לו לדחוף את מה שהוא מאמין בו. בלעדיהם, הוא עלול ללכת לאיבוד בים של עון . 

כל בחירות הן חשובות. לפעמים אנחנו אומרים שהם 'גורליים'. זה נכון. מי היה מאמינים, כי בעקבות נצחון רבין 1992, ישראל הייתה יושבת עם היטלר # 2, ללחוץ ידו, ולנשק ולחבק אותו? מי יכול היה לחזות שנתניהו יחלק את חברון? מי יכול היה לחלום, בחלומותיהם הפרועים ביותר, ששרון היה נוטש את גוש קטיף ומגרש 10,000 יהודים מבתיהם? אז בחירות הן גורליות, וגם בלתי צפויות. למעשה, לא כל כך הרבה הן הבחירות בלתי צפויות, אלא את המדיניות,] יוזמה, וממשה על ידי המנצחים.

יש דברים שיש לנו שליטה עליהם, ושיש לנו מה לומר עליהם. אנחנו לא נביאים שיכולים לקרוא את העתיד. לכן, לפחות לעת עתה, עלינו לבחור בחוכמה כמה שאנחנו יכולים. וההצבעה לנתניהו היא בהחלט לא חכמה.בגלל זה אני אומר לא לנתניהו.